קצרצר - כשמוות ישב לשתות איתי קפה

זה היה ביום שבת כשהמוות התיישב לצדי לשתות את הקפה של הבוקר. הוא התנצל על כך שהוא עירום. ניגשתי לארון ונתתי לו חולצת פולו סגולה, מכנסיים קצרים שחורים וזוג מוקסינים שכבר מזמן התכוונתי לזרוק. לא דיברנו על עניין המוות קרוב ליומיים אבל רגע מוזר באמבטיה גרם לי להתפרצות בכי לא נשלטת. הוא הרגיע אותי ואמר לי שכל עוד הוא לא נוגע בי אין לי סיבה לחשוש. (קטע מתוך הספר שלעולם לא אגמור לכתוב.)

תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

תפילת השחקן

Blue Remembered Hills / נוף ילדות

מוקדש לשחקן אחד

הצגות לילדים - להוציא את המבוגרים? מי צריך חרוזים? למה דרמה שאפשר להשתגע? והצגת הילדים הכי טובה שראיתי.

למה אני לא אוהב קריאות מבויימות ואיך זה קשור לציור שסבא שלי מסגר בחדר העבודה שלו.

בילי רגל עקומה / The cripple of Inishmaan