לכתוב יומן תיאטרון

לפני כחודש קראתי יומן תיאטרון של סיימון סטיבנס ( מחזאי נהדר ובעיקר איש תיאטרון נפלא.) ביקשו ממנו ב - 2014 לכתוב ספר על תיאטרון, הוא לא ידע מה לכתוב ולא הרגיש שיש לו איזו אמת גדולה לתת, אז הוא החליט לתעד שנה מחייו, את כל הפגישות שלו, סדנאות, ובעיקר מחשבות שנבעו מתוך חזרות, שיחות עם בימאים וסטודנטים. הספר הזה מלא גם בעובדות ריקות - על מה הוא אכל לפעמים או מה מזג האוויר וגם על רגשות - הוא לא כתב כלל על המשפחה שלו. זה הרי בכל זאת ספר תיאטרון. כשסיימתי אותו הבנתי שהספר לימד אותי על תיאטרון ועל מחזאות  יותר מכל ספר אחר, זה כמובן חוויה אישית, ואין בספר הזה תשובות. אבל זה היה לי מרתק לטייל עם מר סטיבנס לכל פגישה, ולחוות איתו את הלחץ של בכורה, את החזרות, את הבעיות עם השחקנים. את השאלות והכעסים שעולים בעקבות המקצוע הזה שנקרא להיות מחזאי. חשוב לציין שקראתי את המחזות עליהם הוא מדבר, לפחות את המחזות שהשגתי.
הוא לא תיעד יום יום אלא סיכם את האירועים המרכזיים. החלטתי לנסות גם, מה אכפת לי , אולי מישהו ירצה לקרוא את זה. והאמת, אם להודות עליה, המחשב שלי כל כך מפוזר בעשרות התחלות מחשבות ותיקיות שאם אני אמות אני לא חושב שמישהו יהיה את הכוח לעבור על זה. אז אני מעדיף שזה יהיה מסודר, אני אפילו לא יודע אם זה יהיה מעניין. אני  ארשום את השמות של האנשים, אני חושב שמן הראוי לדבר על האנשים שהולכים איתי בדרך. מי יודע כמה זמן אחזיק בזה מעמד. אני לא מצליח להתמיד בדבר אחד. אז מדי פעם, נראה מה ייצא. 

תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

תפילת השחקן

אם החלטתם לכתוב מערכונים להלן כמה טיפים

התיאטרון שבלב

סדנת כתיבה טכניקות ומבנה הסיפור.

הטכניקה להבנת המשחק הקומי.

למה אני לא אוהב קריאות מבויימות ואיך זה קשור לציור שסבא שלי מסגר בחדר העבודה שלו.