24 בנובמבר 2020

למצוא ‏את ‏הקהל ‏שלך

"למצוא את הקהל שלך" אומר שאם מישהו אמר לכם שהוא אוהב את היצירה שלכם. תחבקו אותו. תשמרו עליו. הרעיפו עליו מתנות.

אם מישהו אמר לכם שזה יפה, או מעניין, או סתם אמר תודה, תשמחו שפגשתם אדם מנומס.

אם מישהו טרח להגיד לכם שזה גרוע או שהוא לא נהנה, תחייכו בנימוס, תודו על הטרחה ותתעלמו.  ראשית הוא לא מנומס, שנית מי שם אותו כבעל דעה?

אולי בביקורת הרעה יש אמירה טובה. אם זה מצית בכם חדוות יצירה נצלו את הביקורת. אך אל תמהרו להסכים לה. 

אל תסמכו על אדם אחד, לא משנה עד כמה בר דעת הוא. קהל הוא דבר חכם ואומר את האמת כמכלול. האינדיבידואל הוא בור במכלול כי דעתו מובנית על מגבלות הידע והטעם שלו.

כותבים מתחילים מרגישים שהם חטאו ביצירת אומנות ומחפשים אישור מהסביבה שלהם לתחושות הזיוף והחטא. הם יעדיפו להאמין לביקורת רעה אחת מאשר שלוש ביקורות טובות. משום מה כותבים תופסים ביקורת רעה כאמת, וביקורת טובה כשקר. אחרי זה אנשים מתפלאים שהם לא מצליחים לכתוב.

המלצה בביקורת: תתמקדו רק במה שטוב. רק במה שאהבתם. שורה, פסקה, סצנה. תנו כוח לאנשים לעשות את האומנות שלהם סביב מה שעובד. יעני תמיד תפרגנו בכנות על החלקים הטובים. 

הלקאה העצמית וביקורת הקשוחה רק מעוררות  פחדים של אכזבה. זה אינו חלק מהתהליך היצירתי.

כתבתם יצירה, חפשו לה אהבה. זה יפתיע אתכם לגלות שדווקא האנשים שציפיתם מהם לאהבה הם לא אלה שיאהבו את היצירה שלכם.

תמליכו את האוהבים; הם אלה שילכו אתכם, הם אלה שיצרכו את מילותיכם, הם אלה שאכפת להם מהעתיד שלכם. הם הקהל שלכם. זה מתחיל מבודדים ואט אט גדל לרבים. כל עוד תיצרו ותוציאו החוצה ותתנו לאנשים לקרוא, היצירות שלכם ישתפרו והקהל שלכם יגדל.

בקיצור תמצאו את הקהל שלכם. 

(בתגובה הראשונה מילותיו של יוצר הסדרה פארגו על ביקורת)

אין תגובות: