Blue Remembered Hills / נוף ילדות




"נוף ילדות" (Blue Remembered Hills) תסריט שעובד למחזה המספר את סיפורה של קבוצת ילדים המבלה יום אינטנסיבי ביער אפל שטומן בחובו יופי, קסם ופחד. המחזה מתרחש באמצע מלחמת העולם השנייה, והילדים מושפעים מהוריהם וגם מטבע האדם האלים והתחרותי. בסופו של היום, מוצאים הילדים את הרוע הטמון בתוכם.

המחזאי דניס פוטר הוא אחד התסריטאים הגדולים שקמו לטלוויזיה האנגלית, הצירוף של אינטליגנציה גבוהה במיוחד, אוזן נפלאה לדיאלוג האנושי, חוש דרמה, מקוריות אינסופית, וגם ניסיון חיים עשיר כל אלה הפכו אותו ליוצר חד פעמי. כתיבתו של פוטר בוטה אך מורכבת, ריאליסטית וגם פנטסטית, עמוקה, טראגית וגם קומית. בין עבודותיו של פוטר "Singing Detective" – הבלש המזמר, "מטבעות מן השמיים", "גופרית וצרי" ועוד.

עלה בסטודיו לאומנויות התיאטרון מיסודו של יורם לוינשטיין 2007

מחזה: דניס פוטר
עיבוד ובימוי: רועי מליח רשף
תרגום: בן לוין
עיצוב תפאורה: ניב מנור
עיצוב תלבושות: אהוד גוטרמן
עיצוב תאורה: יעקב סליב
מוסיקה: יניב לוי


בהשתתפות שחקני שנה ג' :
מני פלורנטין
אלון אופנהיים
שחר גריידי
יאיר מוסל
אור מאיר
אילה זילברמן
טל בלנקשטיין
עודד אהרליך
רפאל עמר


ביקורת מאת Elybikoret

הסטודיו לאומנויות התיאטרון של יורם לוינשטיין נוסד לפני כ 20 שנה ושוכן כיום בכוונה בשכונת התקווה ומבצע פרויקטים משותפים עם תושבי השכונה כדי לגלות ולפתח את הפוטנציאל של התושבים ולחשוף אותם לחויות המיוחדות של התיאטרון וזאת בנוסף לפעולות הקהילתיות עם קהלים שונים,11 במספר, קשישים, נוער בסיכון, עובדים זרים וכו' בשכונה.

הסטודיו פתח את העונה הנוכחית בהצגה "נוף ילדות" מאת האנגלי דניס פוטר שאין לו כל קירבה עם הרי פוטר. המחזה הנו כמעט אוטוביוגרפי ועוסק בתקופת מלחמת העולם השנייה בה לונדון הופצצה קשות והילדים הועברו לכפר בו הם מבלים יום. זהו סיפורם של שבעה ילדים המושפעים מהוריהם, מהאלימות, מהמציאות, מהתופעות הסובבות אותם ונותנים דרור לדמיונם במשחק כדי לשכוח את מציאות המלחמה ולהעביר את הזמן.
עיבד את המחזה וביים אותו רועי מליח רשף. הבימוי קיצבי, כוחני, מרתק ומאפשר לשחקנים לפתח כל אחד דמות וטיפוס אחר. התפאורה – ניב מנור – קומפקטית, מתנועעת, תכליתית. המשחק של כל המשתתפים טוב מאוד ומעורר תיאבון לראותם בהתפתחותם במהלך השנה בהצגות נוספות.
נהנתי ביותר מוילי – אור מאיר, שגילם בצורה יפה מאוד טיפוס שובב של ילד הרוצה לחיות בשלום עם כולם, מג'ון – אלון אופנהיימר, ה'גיבור' הלא מפחד, העומד על שלו והמעיז ובסופו של דבר גם המצליח. פיטר – מני פלורנטין, היה בריון למופת. שכנע בצורה כזו שלא הייתי רוצה לפגוש אותו בסימטה אפלה. גם רימונד – יאיר  מוסל, גילם את תפקידו כמגמגם וקצת מופרע בצורה כזו שלעתים פיקפקתי האם הוא לא משחק את עצמו. אודרי – טל בלנקשטיין, הייתה ילדה תקיפה טיפוס גברי כנדרש.
במחזה אנו רואים את המציאות של המבוגרים, השאיפה לכוח, הרצון להשפלה ,לשלטון, לכפיה, בעיניהם ובדמיונם של ילדים.
לראות או לא לראות:הצגה יפה, משחק טוב, ערב נעים ביותר.
מתוך עכבר העיר און ליין
ביקורת "נוף ילדות" / נכתב על ידי elybikoret , 3/12/2007 00:21


"נוף ילדות - משחקי מלחמה" (ביקורת מאתר 'הבמה')






 





תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

הטכניקה להבנת המשחק הקומי.

מוקדש לשחקן אחד

הצגות לילדים - להוציא את המבוגרים? מי צריך חרוזים? למה דרמה שאפשר להשתגע? והצגת הילדים הכי טובה שראיתי.

אם החלטתם לכתוב מערכונים להלן כמה טיפים

אל תתנו להם מונולוגים - הטעות בלימודי משחק ואיך זה קשור ל- SELF DIRECTING

תפילת השחקן