מחשבות על יחסי מורה ותלמיד משחק (א)
מורה מעניק שימת לב לכל צורות ההתנהגות, כך נפתחים השחקנים לצורות רבות יותר של התנהגויות ופעולות.
מורה מראה שסגנון אינו תחליף לתוכן, כי לידיעת עובדות מסוימות אין יותר כוח מהגיון פשוט. עשיית רושם אינה יעילה יותר מהפעולה הבסיסית ביותר. עלינו ללמוד כי פעולה יעילה עולה מתוך דממה ותחושת זהות אישית ברורה.
אל למורה להאיץ במתרחש בדברים להתרחש, עליו להתיר לתהליך הלמידה להתגלגל מעצמו.
על המורה להראות דוגמה ולא להטיף לאחרים כיצד להיות. התערבות מתמדת תחסום את התהליך שעובר התלמיד. אל למורה להתעקש על דרך מסוימת.
תגובות
יש להסיק כי רק אחרי תקופת מה מבין התלמיד את פשר הסערה, כשהשמיים האופפים את הבנת פעולות המשחק שלו מתבהרים, מצליח השחקן ליישם את מה שאולי לא חשב שיבין לעולם.
ועד אז, קוראת מחזות לרוב, מעניקה משמעות ייחודית לדיונים בכיתה, מחייכת המון כמו טמבלית בידיעה שמתגלגל לו אסימון עצום שבקרוב ייפול ואני יחד איתו.
תודה