התאטרון הצנוע

התאטרון מחפש סבסוד: קרנות, מתלוננים על חוסר אמצעים. רוצים תאורה, תפאורה, מוזיקה, מקרנים, עריכת וידאו, פנסים חכמים. זה כמו שאיש עשיר ילך ברחוב ויבקש תרומות מהעוברים ושבים. אחד הדברים הבסיסיים המבדילים את התאטרון מכל אומנות אחרת, הוא היכולת להסתדר בלי כלום על מנת לקיים אותו. לא פלא שאנשים אשר אינם חובבי תרבות שונאים כל כך את התאטרון ולא מבינים מדוע הוא מסובסד על ידי המדינה. (יש כאלו שיגידו "זה מסובסד זה?"). השאלה שעולה היא "מדוע  משלמי המסים נותנים לכמה אנשים לעשות אקספרימנטים במשחק?"

כאשר עולה הצגה קהילתית, כל המשפחות, החברים ואנשי השכונה נוהרים כדי להשתתף באירוע, זאת לא הצגה, זו חגיגה מיוחדת. הם מוכנים לשלם, לשים מכספם ולממן את החגיגה הקטנה שנוצרה. יש הרבה צורות לתאטרון וכל אחד צריך את החומר שאליו הוא מתחבר. התאטרון הוא מושג רחב ויש לו הרבה צורות. אחת הצורות היא הצורה הפופוליסטית אשר נועדה לאנשים שרוצים מעט נחת אחרי יום עבודה. (ההיסטוריה של התאטרון הוכיחה שאלו מרבית הקהל בעולם) אבל ישנה עוד צורה - תאטרון שנועד לאנשים שמחפשים משהו מעבר למה שהם רואים. זה מתבטא בתוכן, בצורה, בקשר של הקהל לשחקנים. זו צורה יותר אקסקלוסיבית, היא לא בהכרח פונה לקהל האינטלקטואלי, היא פונה לאדם המחפש משהו נוסף מחוויית ההתקהלות. וזה יכול להיות כל אחד. כל אחד מאיתנו מחפש את מקור התרבות שלו המבוססת על זהותו והדימוי העצמי שלו, ואנו מוצאים את הגדרות  האלה בבחירות שאנחנו עושים. מתנגדים לדברים מסוימים ומתחברים לדברים מסוימים. לכן יש מן הזיוף שאנשים מנופפים שלטים של תרבות "להעלות שייקספיר וברכט ופינטר." אלו דברים שעלו מתוך תרבויות אחרות ומן הסתם צריך להעלות חומרים שלהם אבל הצורה הנדרשת היא יכולת שלנו להגדיר את התאטרון שאליו אנחנו הולכים. כל הצגה פונה לקהל מסוים, ולקהל זה יש אחריות לתמוך בחומר שאותו הוא מעריך. זה לא שונה מסדרת הטלוויזיה האהובה שלו, או מהבגדים שהוא בוחר ללבוש, הכול זה חלק מדימוי עצמי, מהשבט שאליו אנחנו שייכים.

כדי לעשות סרט קולנוע או טלוויזיה נדרשים כספים רבים. וכמדיה עשירה תמיד המדיה המצולמת תנצח את התאטרון, ולכן עלינו לפנות אל ההפך. אל החוסר, אל הצניעות, כך הוא גם יהיה רווחי, חי והכרחי. ככה אף אחד לא יורגש מרומה. כולנו באים לחגוג משהו שהוא מעבר להצגה, באים לחגוג  את איחודו של שבט. אנשים זרים ללא חיבור יומיומי באים יחד ומתאספים כדי לחוות חוויה משותפת ולהביע עליה דעה. 

(מדי פעם רשומה זו מתעדכנת)  

תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

תפילת השחקן

אם החלטתם לכתוב מערכונים להלן כמה טיפים

התיאטרון שבלב

סדנת כתיבה טכניקות ומבנה הסיפור.

הטכניקה להבנת המשחק הקומי.

למה אני לא אוהב קריאות מבויימות ואיך זה קשור לציור שסבא שלי מסגר בחדר העבודה שלו.