חמש דקות

בבוקר נסעתי ל"משרד". לוקח הפסקה מבתי קפה.

קראתי את המחזה החדש של בוצר ודיברנו על הרחבה של כל מיני רגעים.

קראתי אחר כך הצעה ותסריטים לקומדיית רשת. כתבתי את מחזה מדע הבידיוני. כתבתי אאוטליין ומחשבות.

עבדתי אחר כך על הפרויקט הנוסף שלי שאציין אותו כשהוא יקרום עור וגידים.

קראתי קצת.

יש משהו להסגר במקום שקט עם עצמך שהוא מאוד נעים.

חזרתי לנגן בפסנתר. חמש דקות ביום.
וגם אני לומד ערבית חמש דקות ביום.
זה לא הרבה אבל אני מרגיל את עצמי לעשות את זה. ולכן אני מופיע כל פעם לחמש דקות.

זה עובד גם בכתיבה. תעבוד על כח פרויקט מינימום חמש דקות. אז עשיתי לעצמי רשימת הרגלים (בעקבות הספר) זה מעניין.

אחרי השעה אחת עשיתי סידורים. מיילים, הודעות וכן הלאה.

בערב לא עשיתי הרבה. התחלתי לשמוע את הראפר NF

תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

Blue Remembered Hills / נוף ילדות

יום כתיבה לא טוב, כתיבת הצגת יחיד ועל השאלה למי לעזאזל הוא מדבר?

תפילת השחקן

למה אני לא אוהב קריאות מבויימות ואיך זה קשור לציור שסבא שלי מסגר בחדר העבודה שלו.

עד שלא תהפוך את התת מודע שלך למודע, הוא ינהל את חייך ואתה תקרא לזה גורל.

מיומנו של מחזאי בפאניקה.