לכתוב הרבה מילים
ישבתי היום בכיכר הבימה עם חבר טוב, שהוא סופר ומחזאי מאוד מוכשר. דיברנו על כתיבה. דיברנו על כך שיש סיפורים שאי אפשר לתכנן, והאם תכנון פוגם ביצירה. לא התווכחנו, כי לא היה על מה, שנינו הסכמנו על הכול אך כשני כותבים מצאנו את עצמנו מדברים על ההגדרות שמשתמעות מהמילים שבהן אנו בוחרים להשתמש. בקיצור פשוט החלפנו רשמים.
הבנתי מהשיחה שייתכן שאני לא לגמרי מובן, כאשר אני מקדש את אומנות התכנון. תכנון אינו בהכרח כתיבת סינופסיס או טריטמנט. תכנון זה לא לסמן V על רצף של כלים דרמטיים או מעקב אחרי מבנים מיתיים ידועים מראש. תכנון זה היכולת להשתמש במילים על מנת לגלות לעצמך את הסיפור בצורה הבהירה ביותר. כלומר - הכותב צריך לכתוב. נכון, אפשר לעשות את זה במחשבות. אבל הסיכוי שנזכור הכל קטן, ומנסיוני, כל אחד מוצא את הדרך שלו לעשות את זה.
ברם, אני חושב שרוב האנשים, היות והם לא מכירים דרכים נוספות בוחרים בסופו של דבר בדרך אחת - נכתוב ונראה מה ייצא. וכן, יש כמה יצירות מופת שנכתבו ככה, אבל מעטות - גם ככה אפשר להוציא סיפור טוב.
אבל כדי לארגן סיפור, כדי להפוך שברי רעיונות מעולים לרעיון אחד טהור, נדרשות מילים. אומרים שעלינו לבזבז מיליון מילים עד שנמצא את המילים הנכונות.
אני מלמד ומיישם על עצמי טכניקות שעוזרות לי למקסם את הסיפור שאני רוצה לספר. יש לי סדר ברור - אבל הוא לא בנוי רק על בסיס שלבים. הוא בעיקר אסופת שאלות נרחבת, שאני מחייב את עצמי לתת עליהן תשובות על מנת שאדע את הסיפור. לעיתים כדי להגיע לתשובות, עלי לכתוב סינופסיס, טריטמנט, דיאלוג, או סתם מחשבות. אני כותב כל יום, כשלפני מטרה אחת - מספר מילים. המינימום ליום 500. תעשו ניסוי, נסו לכתוב בין 200-500 מילה כל יום. מותר לכתוב הכול מחשבות, דיאלוגים, דף דמויות… ואחרי שתגיעו ל10000 מילים אני משוכנע שכבר תדעו לא מעט על הסיפור שאתם רוצים לספר. לא משנה מה המטרה היא מספר מילים, אתם יכולים לקפוץ מדמות, לסינופסיס, לשברי דיאלוג, לטריטמנט, למחשבות. זה לא משנה. רק דבר אחד חשוב לשמור על סדר הדברים שלא יהיה לכם בלגן בעיניים. גם אם כתבתם הכול בטופס וורד אחד או מחברת אחת. בסוף עליכם למיין ולסדר. לנקות את כל מה לא שייך.
זהו לעת עתה.
(רק לידיעתכם הקטע הנ”ל כולל המשפט הזה הוא 358 מילים.)
הבנתי מהשיחה שייתכן שאני לא לגמרי מובן, כאשר אני מקדש את אומנות התכנון. תכנון אינו בהכרח כתיבת סינופסיס או טריטמנט. תכנון זה לא לסמן V על רצף של כלים דרמטיים או מעקב אחרי מבנים מיתיים ידועים מראש. תכנון זה היכולת להשתמש במילים על מנת לגלות לעצמך את הסיפור בצורה הבהירה ביותר. כלומר - הכותב צריך לכתוב. נכון, אפשר לעשות את זה במחשבות. אבל הסיכוי שנזכור הכל קטן, ומנסיוני, כל אחד מוצא את הדרך שלו לעשות את זה.
ברם, אני חושב שרוב האנשים, היות והם לא מכירים דרכים נוספות בוחרים בסופו של דבר בדרך אחת - נכתוב ונראה מה ייצא. וכן, יש כמה יצירות מופת שנכתבו ככה, אבל מעטות - גם ככה אפשר להוציא סיפור טוב.
אבל כדי לארגן סיפור, כדי להפוך שברי רעיונות מעולים לרעיון אחד טהור, נדרשות מילים. אומרים שעלינו לבזבז מיליון מילים עד שנמצא את המילים הנכונות.
אני מלמד ומיישם על עצמי טכניקות שעוזרות לי למקסם את הסיפור שאני רוצה לספר. יש לי סדר ברור - אבל הוא לא בנוי רק על בסיס שלבים. הוא בעיקר אסופת שאלות נרחבת, שאני מחייב את עצמי לתת עליהן תשובות על מנת שאדע את הסיפור. לעיתים כדי להגיע לתשובות, עלי לכתוב סינופסיס, טריטמנט, דיאלוג, או סתם מחשבות. אני כותב כל יום, כשלפני מטרה אחת - מספר מילים. המינימום ליום 500. תעשו ניסוי, נסו לכתוב בין 200-500 מילה כל יום. מותר לכתוב הכול מחשבות, דיאלוגים, דף דמויות… ואחרי שתגיעו ל10000 מילים אני משוכנע שכבר תדעו לא מעט על הסיפור שאתם רוצים לספר. לא משנה מה המטרה היא מספר מילים, אתם יכולים לקפוץ מדמות, לסינופסיס, לשברי דיאלוג, לטריטמנט, למחשבות. זה לא משנה. רק דבר אחד חשוב לשמור על סדר הדברים שלא יהיה לכם בלגן בעיניים. גם אם כתבתם הכול בטופס וורד אחד או מחברת אחת. בסוף עליכם למיין ולסדר. לנקות את כל מה לא שייך.
זהו לעת עתה.
(רק לידיעתכם הקטע הנ”ל כולל המשפט הזה הוא 358 מילים.)
תגובות