לא ללכת אחורה רק קדימה

היום עשיתי משהו שמעולם לא עשיתי ככותב. ככל שהתקדמתי הבנתי פתאום את מהות הסצנה. חידדתי את המטרה של דמות המשנה. הייתי מרוצה מהגילוי זה לא משהו שידעתי עליה אבל אני מוצא בפיתרון של הדמות מהו נכון למחזה. עצרתי את הכתיבה. הייתי בצומת דרכים. בדרך כלל אני חוזר אחורה להתחלה ומשכתב את הדמות עד לנקודה בה עצרתי. אבל המטרה שלי לסיים את הדראפט. אם אני אחזור אחורה אני שוב ארגיש שהעבודה איטית וסיזיפית. אז הפעם רשמתי הערה בצד. הדמות רוצה X המוטיבציה שלה Y לתקן מעמוד 1-37 והמשכתי מאותו רגע את הסצנה כאילו שיניתי הכול ואין בעיה. זה לא היה לי קל מנטלית. אבל זה שחרר אותי להמשיך קדימה. עמדתי ביעד של המילים גם הפעם. זו תחושה אדירה להתקדם לקראת סיום הדראפט הראשון. אני אתקן את הבעיות ואת החורים העיקר לא ללכת אחורה.  

תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

Blue Remembered Hills / נוף ילדות

יום כתיבה לא טוב, כתיבת הצגת יחיד ועל השאלה למי לעזאזל הוא מדבר?

תפילת השחקן

למה אני לא אוהב קריאות מבויימות ואיך זה קשור לציור שסבא שלי מסגר בחדר העבודה שלו.

עד שלא תהפוך את התת מודע שלך למודע, הוא ינהל את חייך ואתה תקרא לזה גורל.

מיומנו של מחזאי בפאניקה.