יומן כתיבה 27-26.1
סיימתי לקרוא את הספר של סטיבן קינג "מר מרצדס" זה ספר פשוט פנומנלי. המשכתי ישר לקרוא את הספר השני בטרילוגיה " כל המוצא זוכה". קינג בונה בספרים האלה מהלכים עלילתיים מעולים. החלטתי לנסות לשחק עם המבנה שלו במחזאות ולראות מה יוצא. עשיתי את זה בלילה מאוחר וראיתי כמה הבנייה של קינג יעילה. הוא משתמש בטכניקה פשוטה מאוד שרבים אחרים משתמשים בה . הוא מנכיח את האויב בתחילת הסיפור ומיד אחריו את הגיבור. כקורא אתה מודע לכך שיש עוד זמן עד שהם יפגשו ואתה מחזיק מתח. והוא יודע להשהות את המתח הזה. הדמויות אצלו לא ממהרות והמתח הזה מצטבר וגורם לי לדהור קדימה בקריאה.
קיבלתי היום את החיסון השני של הקורונה. אני מקווה שזה יעזור. בלי קשר לחיסון, כואב לי הצוואר כבר כמה ימים. אולי כי אני מתוח, אולי כי אני כותב הרבה, אני לא יודע.
אני כבר שבעה חודשים בערך מנסה לכתוב מחזה. אני מתעכב איתו המון ואני עובר איתו טלטלות. אני לא מצליח לפתור שם בעיה בעלילה. אני עדיין בחיפושים. אני לא מוותר עליו כי אני לא יכול. אני מת שהוא יהיה מאחורי. יש בו כמה סצנות טובות אבל הוא ממש רחוק מלהיות מחזה שלם.
רכשתי מחשב שולחני חדש לבית. הישן ממש קרטע וכבר זה היה בלתי אפשרי. סידרתי את פינת העבודה ואת כל ערימות הדפים עכשיו יש שוב מקום לכתוב. רוב הזמן אני יושב עם לפטופ בבית ולא מתיישב לכתוב על המחשב השולחני כי הוא איטי ומדכא. המהירות של המחשב החדש מחדשת לי אנרגיה. אני אוהב טכנולוגיה חדשה. אבל אני חושב שמה שעשה באמת את השינוי זה הסדר שעשיתי.
בערב לימדתי שוב מחזאות. עשינו תרגיל של דמות ולוקיישן. מי שמבין את התפקיד של הלוקיישן בסיפור וכמה הוא תורם לכתיבה, חוסך מעצמו יסורים גדולים אחר כך. זה עוד נושא שאני צריך להכניס לספר.
אני משתמש בבלוג הזה גם לרשימות שלי לפעמים הבאות :)
בלילה חזרתי הביתה וכשכל הבית נרדם. התיישבתי לכתוב רעיון שאני כבר מסתובב איתו איזה שנתיים בראש. אמרתי לעצמי, קח את התובנות שיש לך מסטיבן קינג ותנסה לראות איך אתה בונה סיפור מזה על בסיס הרעיון שהיה לי.
תוך שעתיים כתבתי סינופסיס של שלוש מערכות. והן מסתדרות נהדר. זה היה החלק הקל כי באמת הרעיון טוב. קינג עזר לי לבנות מתח ולבסס את היריב והגיבור. האמת הופתעתי, חשבתי שהמחזה הוא על משהו אחד אבל הוא התגלה לי שהוא על משהו אחר לגמרי.
זהו, השעה כל כך מאוחרת ואני צריך לקום מחר בבוקר. שיהיה לי בכיף
תגובות