מפגש אחרון עם החיפאית, נגן פסנתר מפתיע, ועוד קצת יומן

נסעתי ברכבת. לקחתי את הטאבלט וכתבתי בנסיעה את החלק השני במחזה המחכה לאהבה. לא התקדמתי הרבה. אבל לפחות זה מתחיל לקבל צורה זה רק עניין של כמה ימים עד שאני אסיים את זה.



היום היה לי את המפגש האחרון עם קבוצת החיפאית. זו הייתה סדנה מחזאות מעניינת. היום התעסקנו במחזה הבלתי אפשרי לבימוי. זה השיעור האהוב עלי. הכוח של התיאטרון יוצא ממנו הכי טוב, וגם הטקסטים הכי טובים נכתבים בו.


לאחר שסיימנו יצאתי החוצה. פגשתי כל מיני תלמידים שלי לשעבר שהגיעו לעשות פרזנטציות לפסטיבל הילדים בחיפה.

התחיל לרדת גשם כשהמתנתי לאוטובוס.

בתחנת הרכבת, בחור צעיר ניגן על פסנתר. הוא לבש בגדי פועל ולרגע לא הייתי חושב אותו לנגן. הוא ניגן מאוד יפה. נשארתי להאזין לו לכמה רגעים ואז ברגע הוא החליט לעצור וללכת. כל הזמן ליוותה אותי המחשבה שאני מקנא בו.

בדרך חזרה מחיפה קראתי שני מחזות.

ישנתי שנ"צ מאוחר.

קראתי חומרים ששלחו לי מסדנת מבנה הסיפור. 

אני מאמין שאני אשב ואקרא לי מחזה חדש בריטי. יש לי כמה טובים שמעניינים אותי. או שאני אכתוב.