מספר הסיפורים




בהתחלה כתבתי מחזה, כי רציתי להיות מחזאי. אבל אז גיליתי שמחזאי זו מילה שמתייחסת רק למה שכתבת ולא למה שאתה כותב. 

אז החלטתי להיות כותב. ולכתוב כל הזמן יצירות קצרות וארוכות. אבל אז גיליתי שכותב יכול לכתוב כל הזמן לערום מילים כל יום ולא להגיד כלום. פה ושם יוצאת יצירה. 

אז החלטתי להיות מספר סיפורים. 

אולי במחזה, אולי בספר, אולי בפוסט, אולי בבלוג, אולי באמצעות מילים, אולי בקול רם, אולי סדרה, אולי תסריט. העיקר שכל יום אספר סיפור. לא משנה איך. 

כל השאר זה רק פורמט אמצעים וכלים.

תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

תפילת השחקן

Blue Remembered Hills / נוף ילדות

מוקדש לשחקן אחד

הצגות לילדים - להוציא את המבוגרים? מי צריך חרוזים? למה דרמה שאפשר להשתגע? והצגת הילדים הכי טובה שראיתי.

למה אני לא אוהב קריאות מבויימות ואיך זה קשור לציור שסבא שלי מסגר בחדר העבודה שלו.

בילי רגל עקומה / The cripple of Inishmaan