להכריח את עצמי להוציא מחזות
אני כותב את זה כאן כדי להכריח את עצמי לעשות את זה.
אני מוציא בקרוב כמה מחזות שכתבתי ומעולם לא פרסמתי. למה לא פרסמתי? כי הייתי צעיר ואדיוט. כי האמנתי לאנשים בתחילת דרכי שלא הייתי צריך להאמין להם. כי לא ידעתי לקבל ביקורת. אני קורא אותם עכשיו והם ממש אחלה. הרי תכלס שום יצירה לא מושלמת.
בכל יצירה אני נופל באחד מחמשת החוקים של הכתיבה.
חלק אני לא כותב. (זה כבר לא קורה) חלק אני לא מסיים (עובד על זה שזה לא יקרה) לא לשכתב ( קשה ממש ויש פרויקטים שנעצרו בגלל זה כמו המחזות שרשומים מתחת אז הנה עכשיו החלטתי שהם פשוט יוצאים.) להוציא את זה החוצה (עושה את זה ממש עכשיו) ולשמור את זה בחוץ. (זה תובעני אבל אני מצליח בו עם רוב יצירותיי.
ואלה המחזות הקרובים שייצאו לאור:
ילדה של אבא. (בשלב אחרון של הגהה.)
דרמה - רווקה מזדקנת מחפשת אהבה בזמן שאביה החולה גר איתה בבית ושופט כל צעד שלה. מערכת היחסים המשותפת הזאת מתנגשת כאשר היא מתחילה להביא את הגברים שהיא יוצאת איתם הביתה.
טרנד TLV (לפני עריכה סופית.)
קומדיה מסוגננת - צעירה במרדף להיות הטרנד הבא בעולם שבו הטרנדים מתחלפים כל הזמן הדברים משתנים כשהיא פוגשת את הלוזר המקומי.
הסופר. (בעריכה אחרונה.)
קומדיה מרירה - לאחר שכתב ספר ראשון מצליח מאוד, אמנון לא מצליח לסיים את הספר השני שלו הוא נאלץ להתמודד עם העורך החוצפן שלו, עם זוגתו הצעירה שכותבת מניפסטים פמינסטיים עם חברו במשבר הנישואים שלו. ובעיקר עם הילד מקומה למטה שכתב ספר מופלא.
שבים ללכת. קומדיה מרירה
גרוש בדיכאון מנסה לסיים את היום ואולי אף את חייו כאשר חבריו נופלים עליו עם הצרות שלהם
(שני המחזות האחרונים מאוד דומים. כי הם בעצם הניסיון שלי לכתוב את אותו הסיפור בשני אופנים שונים. אבל מה אכפת לי הם שונים לחלוטין)
מחזות קצרים גם יצאו בקרוב.
תגובות