כל מאיתנו הוא מודל

 


כל אחד מאיתנו הוא מודל.

המודל כולל בתוכו שלושה אלמנטים פיזיולוגיה, סוציולוגיה ופסיכולוגיה. לכל אחד מאיתנו יש אותם והם מסודרים בדרכם. השלושה האלה ייחודיים לכל אחד מאיתנו ולכן אנחנו שונים.

לעיתים המודל שלנו מותאם לרצון שלנו וזה מרגיש כאילו מצאנו את הייעוד שלנו. ולעיתים הוא מנוגד לרצון שלנו וזה נראה לנו שאנחנו לא מצליחים. 

לכתוב יצירה זה רצון. (ניתן להתייחס לאיזה רצון שתרצו) לא כל המודלים מותאמים לכתיבת יצירה. 

אנשים רבים רוצים לכתוב אבל אין להם זמן כי החיים לא מאפשרים להם. (סוציולוגיה) אנשים רבים רוצים לכתוב אבל הם מפחדים שמה שהם כותבים גרוע (פסיכולוגיה)

אנשים רבים מקווים לפרוץ ביצירה הראשונה שלהם. ולכן לא כותבים אותה או משכתבים אותה לנצח  (פסיכולוגיה)

אני יכול להמשיך לכתוב פה מאות סיבות ששמעתי לאורך השנים. 

אני זוכר שאני פזלתי לעבר חיים של אחרים בחיפוש אחר מודל נכון בשבילי. מודל לחיקוי. אבל הייתי עסוק בהשוואה - אם היה לי זמן כמו שיש למישהו אחר, אם היו נותנים לי הזדמנות כמו שנתנו למישהו אחר. אם לא היו לי ילדים, ובלה בלה בלה. 

כשאני מלמד כתיבה אני יוצא מנקודת הנחה שלכל בעיה יש פתרון. אך הבעיה היא שאנשים מחפשים פתרון זריז במקום לשנות את מודל החשיבה שלהם או את המודל היומי שלהם וזה שינוי עמוק. 

אתן כמה דוגמאות. 

אם מעולם לא סיימתם יצירה העיסוק שלכם צריך להיות בבניית מודל השואף לסיים יצירה. לא שהיצירה תעלה. אלא לסיים. אם תסיימו ייתכן שהיא תעלה. אם לא תסיימו היא אף פעם לא תעלה. זו חשיבה שקשה מאוד לאנשים. 

אם כתבתם משהו ולמחרת אתם חושבים שזה גרוע. אז יש לכם בעיה. כי משהו מחשבתי משבש לכם את היצירתיות. אולי אתם צריכים לבנות מודל שלא קורא את מה שכתבתם אלא ממשיך קדימה. 

אם אין לכם זמן לכתוב. אתם צריכים לבדוק את היום שלכם ולראות למה. ובעיקר להבין פסיכולוגית מה מונע מכם את זה . עליכם לבנות מודל שיתאים לזמן שלכם. לא כולם יכולים לכתוב כל יום. ותתפלאו, לפעמים יש אנשים קרובים אליכם מאוד שהם גורם ההפרעה. 

יש עוד מאות דוגמאות. ואני משוכנע שאני ארחיב על זה בבלוג שלי או במיילים שלי בעתיד. אני מטפל בזה גם בסדנאות שלי כמובן. בקיצור…

תחקרו את הנחות היסוד שאתם אומרים לעצמכם. לכל אחד מכם מודל אחר. לכל אחד מאיתנו חיים אחרים, תכונות אחרות, תחומי עניין שונים. הטרגדיה שלי שאני לא אהיה כמו האנשים שאני מעריץ, האושר שלי, שאני לא אהיה כמו האנשים שאני מעריץ, אני אהיה אני, עם מודל משלי. ואלוהים כמה זמן לקח לי להבין אותו ועדיין הוא אינו שלם. אבל כשהוא  מסתדר עם הרצון שלי דברים קורים. אך עלי לזכור המודל הייחודי שלי מסתדר בגלל שאני בוחן אותו אותו כל הזמן ובהתמדה עושה שינויים, לרוב קטנים אך ההשפעה שלהם גדולה. והחיים עצמם גם משנים אותו, הרבה דברים שאינם בשליטתי אבל בהחלט משפיעים. 

אז…

מאחל לכול חבריי, תלמידי וקוראיי שנה שבה המודל והרצון שלכם ימצאו חיבור. מאחל לכם שנה של הטלת ספק בהנחות היסוד שלכם ובניית מודל נהדר שיכיל את הרצונות בצורה הנכונה לכם.


ר.

תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

מלחמה על תשומת לב

מחשבות על המחזה pass over של אנטואנט נואנדו

מה אני אמור לדעת עכשיו - מלחמה על תשומת לב (2)

למה אנחנו שוכחים לשחק?

בית של דובים

אם החלטתם לכתוב מערכונים להלן כמה טיפים