כתבתי מעט, מוזיאון ושופט

התיישבתי לכתוב בבוקר. רציתי לעבוד על נוורלנד. במקום זה כתבתי סקיצה  למחזה חדש. לא היה לי הרבה זמן.
מאוחר יותר לקחתי את בתי למוזיאון תל אביב. הסתובבנו בין התערוכות. אני מדמיין שכל דבר הוא תפאורה להצגה. שואל את עצמי. איזה טקסט הייתי כותב. אני מחבב את החשיבה הזאת. שוקל לעשות מנוי ולרבוץ במוזיאון ולכתוב. אני אוהב אומנות מודרנית.

כשחזרתי חשבתי שאכתוב. לא כתבתי.
בערב הלכתי לשפוט בפרויקט קריאה באוניברסיטת תל אביב. קראו שלושה מחזות. רשמתי לעצמי הערות תוך כדי. אני עושה את זה יותר בשבילי בזמן האחרון כי זה גורם לי להיות פעיל. הסבלנות שלי מאוד הצטמצמה בזמן האחרון.
שוב עברה לי בראש המחשבה שששיחה זה לא תיאטרון מעניין. יותר ויותר אני מבין את המהות של כתיבה דרמטית.
בדרך חזרה