תהליך. 18.7.2020
18.7.20
קראתי את הספר Keep going של אוסטין קלייטון. באחד הפרקים הוא דיבר על הליכה ברגל אז החלטתי להתחיל ללכת יותר ברגל. הבנתי שאני מכור לטלפון. אז החלטתי גם להתנתק ממנו.
היום קמתי בבוקר והתעלמתי מהטלפון. קראתי בבוקר את הספר חדר משלך מאת וירג'יניה וולף. אני בפרק 3. היכן שהיא תוהה על הפער בין הנשים במחזותיו של שייקספיר למציאות העגומה של הנשים שחיו בתקופה. איזה ספר מעולה זה.
לקחתי את בתי לחברה שלה. שם ישבתי ושוחחתי עם אימא של החברה. סופרת מוכשרת. פטפטנו על כתיבה.
משם הלכתי ברגל לאימא שלי לעזור לה עם המחשב. זו צעדה רצינית. כ-40 דקות. שמתי אוזניות והקשבתי לספר bird by bird מאת אן למונט. זו פעם שניה שאני רוקד עם הספר הזה.
בדרך עצרתי לצלם
צילמתי בדרך גם עורב גורר גופת יונה אבל עורבים מסמלים את המזל רע והם מדברים עם המתים אז החלטתי לא לפרסם את זה (אמונה אינדיאנית) אבל למה לבדוק אם הם צודקים או לא.
אחר הצהריים נסעתי לסטודיו שלי. התיישבתי לכתוב בעט על כרטיסיות נייר שגזרתי. עבדתי על הילדים האבודים. כתבתי את כל העלילה. בצורה ממש גרועה. אחר כך הדלקתי את המחשב והעתקתי מהדפים. הסוד הוא בתהליך ההעתקה. אני מנסח את אותה מחשבה פעמיים ולכן אני מרשה לעצמי להרחיב, לתקן ולהשמיט. אחרי ארבע שעות סיימתי את כל התהליך. משמונה כרטיסיות קטנות מצאתי את עצמי עם טריטמנט של 12 דפים. המחזה מתחיל להתגבש.
נסעתי חזרה הביתה. התקלחתי. הרדמתי את בתי הקטנה. הכנתי תבשיל עדשים וננזפתי שאני מבשל מאוחר בלילה ומסריח את כל הבית. הכנתי לי כוס תה והמשכתי לקרוא הספר של אוסטין קלייטון. בלי לשים לב גיליתי שסיימתי אותו. מיד התחלתי את הספר שלו Show Your work
זהו התבשיל מוכן. אני הולך לישון
תגובות