הבעה פיזית וקולית, הקריאה הראשונה של נוורלנד, ושום דבר חדש

הייתי בסמינר עזרתי בתרגיל בימוי.  שחקנים צריכים ללמוד יותר להביע את עצמם קולית ופיזית.  אני לאבאניסט. אי אפשר לצפות ממני לכתוב משהו אחר.

באותו הערב עשינו קריאה של המחזה נוורלנד. 20 עמודים. זה מה שהספקתי. היה נחמד. כתבתי את המחזה בשפת רחוב. היו רגעים יפים. קריאות ראשונות זה קשה. כי יש לי את המצלול של הטקסט בראש ואז מגיעים אנשים ומקריאים את זה אחרת. זו נקודת השחרור הראשונה שלי כמחזאי. זה הרגע בו אני מבין שזה לא יהיה כמו בראש שלי.

אחרי הקריאה  הגעתי הביתה, השעה הייתה מאוחרת. התיישבתי מול המחשב ושמעתי הרצאה על כתיבה. זה היה נחמד אבל לא אמרו שם משהו חדש.