לכתוב על דברים שאכפת לך מהם והפודקאסטים החדשים שלי

10.8

היום התחיל במרץ. קמתי יחסית מאוחר. ומיהרתי לסטודיו/ לא היה לי הרבה זמן. רציתי להספיק לכתוב. בדרך הקשבתי לספר על קורט וונגוט. הספר מתאר יפה את משנתו. המשפט המרכזי של קורט וונגוט הוא: תכתוב על מה שאכפת לך ממנו ועל מה שלאחרים צריך להיות אכפת. (תרגום גס - אם יש לכם הצעות טובות יותר לתרגום, אל תהססו)  

write what you care about and think other should care

וונגוט טוען במשפט הזה שלכל אדם אכפת ממשהו. יש בזה משהו מאוד אנושי. זו עצה טובה מאוד לכותבים בתחילת דרכם. ככל שאתה מתקדם אתה מוצא את זה עוד דברים שאכפת לך מהם. 

בסטודיו כתבתי את המחזה "דמות אב" אני מתקדם בו באיטיות. הפסקתי בגלל "המאהבת של מר עכבר." עכשיו חזרתי אליו. אני מרגיש מצד אחד חוסר בטחון ולא יודע לאן הסיפור ילך. יש לי כל מיני רעיונות שאני ממש חושב שהם טובים אבל כרגע המחזה לא מסתדר לי כדי לשלב אותם. אני לומד את הדמויות. נותן להם לחפש את עצמם בחלל ובסיפור המחזה. אני חושב שהמחזה ילך לכיוונים שאני כרגע לא יודע לצפות אותם. אבל אני מגשש איתם בעלטה. זה לא קל. מסקרן אותי מה ייצא. 

בהמשך היום חזרתי הביתה. קראתי קצת, בהיתי קצת, שיחקתי עם הילדות שלי בפלייסטיישן. היום התקדם לו. לפעמים זה קורה. יום מלא בפיסות של מעשים אז לא לחלוטין יודע מה היה.  

11.8

קמתי ממש מאוחר ועקום לגמרי. לקח לי זמן להתאפס. בעיקר עשיתי סידורים בבוקר. וביליתי עם הילדה הקטנה שלי. רק לקראת שלוש הלכתי לסטודיו. שוחחתי ארוכות עם אורי אוריין על כתיבה. יש בינינו הבדל ככותבים אבל זה מה שעושה את השיחות שלנו מעניינות. הוא יודע ממש טוב לכתוב מחזה מוזמן. ואני חושב שאני לא טוב בזה. הוא נזף בי בעדינות. אני מחבב את השיחות שלנו. יש בהם איזון. לאחר השיחה ארגנתי את החלל במהירות. היום זה יום הקלטות של פודקאסטים ויש לי שתי הקלטות. 

הקלטה ראשונה - נעם גיל. מחזאי של מחזות רבים. אני שיחקתי במחזה הראשון שלו לפני הרבה מאוד שנים. ומאז אנחנו מיודדים. אני מכיר את מחזותיו. יש לו יכולת וקול ייחודי בזירת המחזאות הישראלית. שוחחנו שעה. על יסורי המחזאי. עלו בשיחה תלאות וקשיים וגם דרכי עבודה ומחשבה. הרי לא משנה מול כמה קשיים אתה נתקל יש משהו שגורם לנו להמשיך.

לאחר מכן הגיע אבישי מילשטיין. דרמטורג בית ליסין וגם מחזאי ובמאי. מאוד חיכיתי לשיחה איתו כי בעצם מעולם לא שוחחנו ארוכות שיחה על מחזאות. הכותרת של הפודקאסט "הקהל המציא את התיאטרון." משפט יפה. השיחה הייתה מאוד מעניינת, על מהות הקונפליקט. על החיפוש של השפה מול הקהל. אבישי הוא כבר שועל ותיק בתיאטרון ובשבילי, אדם שגדל לו בשדות התיאטרון העצמאי היה מרענן לשמוע אדם שגדל בשדות הרפרטוארי. 

את הלילה ביליתי בסידור הפודקאסטים באתר. הזמנתי אנשים חדשים להתראיין אצלי. כל רעיון לשוחח עם יוצרים מרגש אותי. נותן לי הזדמנות אמיתית לנהל שיחה על הנושא האהוב עלי ובאמת לדבר על זה וללמוד אחד מהשני. שיחות כאלה לא מתרחשות ככה סתם. ולכן אני אוהב את ההזמנה הרשמית, השעה בה אנחנו מדברים. טקס האוזניות והדיבור המופנה לציבור.  זה נותן לזה מימד ממלכתי. לשוחח על תיאטרון. לפתח את היכולת לשים במילים אג'נדות, מחשבה, תהליכים. אני מקווה להזמין כמה שיותר יוצרים. אני מממן את זה מכיסי. את כל הפודקאסט הזה. אולי אני אצליח למצוא ספונסר או מישהו שירצה לפרסם אצלי בפודקאסט. זה לא עסק מאוד יקר ויש קהל מאזינים יפה. שבטוח רק יגדל. וגם רשמתי את הפודקאסט לספוטיפיי.  

על מנת להאזין לפודקאסטים   לחצו כאן 


הלוגו של הפודקאסט


תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

הטכניקה להבנת המשחק הקומי.

מוקדש לשחקן אחד

הצגות לילדים - להוציא את המבוגרים? מי צריך חרוזים? למה דרמה שאפשר להשתגע? והצגת הילדים הכי טובה שראיתי.

אם החלטתם לכתוב מערכונים להלן כמה טיפים

אל תתנו להם מונולוגים - הטעות בלימודי משחק ואיך זה קשור ל- SELF DIRECTING

תפילת השחקן