לכתוב בחורף מדומה לצלילי גשם ולמה אני אוהב את המנקה

13.8 

ישנתי רע. אני לא יודע למה אני ישן רע. אבל קמתי עקום. משכתי את הבוקר. ניסיתי לקרוא אבל לא התחשק לי. רציתי לבהות. לקראת הצהריים הלכתי לסטודיו. חשבתי שאני אכתוב. משהו ישב לי על הלב. אני חושב שקראתי יותר מדי כתבות חדשותיות. אני פשוט חושב שאכלתי יותר מדי פוליטיקה לארוחת ערב. מבחינתי זאת בעיה אם אבד לי הרצון לקרוא בבוקר. לא כתבתי, בעיקר בהיתי בסטודיו בקיר. עשיתי עבודות סרק, סידורים. הזמן עבר ולא קרה כלום. ויתרתי על הכתיבה. אני לא כותב שאני עייף ואני לא כותב שאני מצוברח. אני רוצה לכתוב שאני נהנה. ואם אני לא נהנה אז אני משחרר. 

חזרתי הביתה. הגיעו מתקינים לסורגים והגיע המנקה. כשהמנקה שלנו מסדר את הבית, אני משתדל להתחמק ממנו. בעיקר כדי לא להפריע. הוא עובד יפה ומסודר. אני מעריץ אותו. הממ... זה נשמע גדול ופומפוזי, טוב, אולי המילה הנכונה מעריך אותו. אני חושב על זה שהוא מנקה כל יום שני בתים. זה מרשים אותי. אנשים שעובדים בעבודות כאלה מרשימים אותי. ברגע שהוא מסיים לנקות את החדר הראשון אני הולך לרבוץ שם. לא יודע להסביר, אבל כשהוא מנקה לי את הבית זה כמו לאתחל את המחשב. אני מרגיש שאני יכול להתחיל מחדש. הוא נותן לי תחושה של אורח בבית מלון. אני אוהב להתמסר לתחושה הזאת. הפעם לא הרגשתי את זה. הרגשתי חסר מנוחה ומלא דאגות. אני מרגיש את זה בלסת שלי היא נעשית קפוצה. כשהוא הלך, נסעתי לסטודיו. אמרתי לעצמי אני אכתוב. אבל אני לא יכול לכתוב שאני מרגיש מצוברח. אז מה יעשה לי טוב? 

שאני מלמד "התנהלות עסקית באומנות" אני מציין שלושה דברים שאדם יכול לעשות ביום עבודה שלו כאמן. (1) סידורים (2) ללמוד (3) לעזור למישהו אחר. סידורים כבר עשיתי. אני מרוכז ללמוד. אז התיישבתי לקרוא חומרים של אנשים ששלחו לי.

בהתחלה שמתי מוזיקה. פסנתר סקנדינבי רך שילווה אותי בקריאה. הוא רק הפריע. אלוהים, כמה אני מתוח! הסאונד שאני יכול לעבוד איתו, לא משנה מה מצב הרוח שלי, הוא גשם. כשיורד גשם אני מרוצה מהחיים. ייתכן כי גשם גורם לך לרצות להישאר בבית. קראתי שבמקומות גשומים אנשים כותבים יותר. או אולי זה כמו המנקה. הגשם מנקה את הרחובות. אולי אני צריך מקלחת טובה וארוכה? מי יודע. בכלל יש לי קטע עם מים. מישהו שמתעסק ברפואה הסינית אמר לי פעם שהגוף שלי הוא עץ. זה מסביר למה אני שונא שחם לי (אש) ולמה אני אוהב מים ואדמה. אז שמתי רעש רקע של גשם – שלוש שעות של גשם ביו טיוב. ואת המזגן כיוונתי לקור כלבים. אח, החורף! 

קראתי את המחזות ושלחתי לאנשים מחשבות. כשאני משתף מחשבות אני משתדל לגרום לאנשים להמשיך לכתוב - אם אני נותן הערה שעוצרת לאדם את הכתיבה, חטאתי. לעזור תמיד מרגיש טוב. ולעזור ב"חורף מדומה" אפילו יותר. 

היום אני משחרר את הכתיבה שלי בבלוג ולא במחזה. משחרר את המחשבות. זאת המדיטציה שלי. לגבי המחזה - האם כתבתי? הוספתי שלוש שורות ותיקנתי קצת טעויות. (גם זו התקדמתות)  למזלי שאתה כותב כל יום. אם לא כתבת היום תמיד יש את מחר.